בנייה תלויה ועומדת

זמן רב תכננו להוסיף מרפסת-סוכה לדירתנו.
ביררנו אצל חברים על קבלן טוב וזול יחסית.
כמה מהם המליצו על מאור קבלנים בעמ.

ערכנו חוזה מסודר,
תוך פירוט תאריך ההתחלה והסיום המשוערים,
נהלים במהלך העבודה והניקיון אחריה.
הבאנו למאור מקדמה,
החתמנו אותו על קבלת הסכום ויצאנו לדרך.

הבנייה החלה, ויחד עמה הרעש והבלגן.
אם חשבנו שאין בעיה להמשיך לחיות בבית עם בנייה,
מהר מאוד גילינו שצריך כל העת לשמור את הילדים
מפני הלכלוך והסכנה.
חרקנו שיניים כדי לצלוח את התקופה,
תוך שאנו מנחמים את עצמו שמעז יֵצא מתוק.

היה נראה כי העבודה מתקדמת בקצב משביע רצון,
והעברנו את כל התשלומים להשלמת העבודה.
אולם ביום בהיר אחד,
שבוע וחצי לפני התאריך המיועד לסיום,
קולות הבניה נדמו.
מאור נעלם כאילו בלעה אותו האדמה,
ולא התייחס להודעות או לצלצולים.

יומיים מורטי-עצבים עברו עלינו,
כשבתווך דליי חול שמזכירים את העבודה שבחציה עומדת.
בערב היום השלישי הגיע סוף סוף הטלפון המיוחל, אך המייאש.
מאור סיפר שלאחרונה נקלע למשבר כלכלי.
מתברר שמלכתחילה הוא לקח את העבודה כדי לכסות חוב קודם שלו,
ובינתיים השתמש בשאריות חומרים מעבודות בנייה מקבילות שעשה.

בשורה התחתונה, השתמע מדבריו שהוא על סף פשיטת רגל,
ודרכו אין לנו סיכוי לראות את סיום העבודה,
בטח לא את החזר הכסף.
היינו אובדי-עצות.
שברנו קופת חיסכון למען המרפסת הזו.
כסף לעורך דין לא היה לנו, ואנה אנו באים.

בהיותי בעבודה, שחתי לתומי לחברי יוסף על סיפור הבניה התקוע.
יוסף התפלא לשמוע, ואמר: לכן חשוב מאד לברר היטב על הקבלן.
הנה, אני התחלתי בדיוק אתמול עבודת שיפוצים באמבטיה,
וביררתי היטב עד שמצאתי את הקבלן מאור.
הוא עושה רושם טוב ואמין,
אני חושב שנסיים מהר את העבודה.

קוראים לו מאור? – כמעט זעקתי,
אך מהר נשכתי את לשוני.
איני יודע אם מותר לי לספר שכנראה זה אותו אחד,
שלמרבה חוצפתו הוא מעז להפיל בפח אנשים נוספים,
למרות שאינו מתכנן לגמור את העבודה,
ומרוויח על הדרך כסף ועוד סיפורי-סבתא.

החלטתי לפנות לרב הקהילה, הרב עוזיאל,
שיורה לי מה לעשות.
האם מותר לי לפרסם על כך שהוּנֵאתִי, כדי שידעו להיזהר ממנו?
ואולי אף אזכה עקב כך לקבלת המגיע לי?

הרב בירר את כל הפרטים,
מבלי להיכנס לשמות המדוברים.
לאחר עיון מעמיק בשולחן-ערוך[1], ענה הרב:
לכל לראש אתה צריך לברר שאכן אתה צודק,
ומגיע לך כל ההחזר.
רק אז יהיה מותר לך לעשות דין לעצמך.
גם אז, קודם תפנה אל הקבלן באיום הפרסום באם לא יסיים את העבודה.
רק אם יתעלם מבקשותיך, תוכל לפרסם[2].

עריכה: ש. מלומד

[1] חושן-משפט ד א

[2] ראה כתובות סג, ב. מט, ב שהיו מכריזים על מי שסירבה למלא חובותיה לבעלה או מי שסירב לפרנס את ילדיו. וראה שאלות ותשובות שמע שלמה ד חושן משפט ז, שאלות ותשובות ברוך אומר חושן משפט ב